בצער רב אנו מודיעים על מותה של חברת לח"י בלה המרמן – "רות"

הלווייתה התקיימה ביום רביעי, י"ד בכסלו תשע"ט, 21.11.2018, בחלקת יוצאי המחתרות בבית העלמין בחולון – בת ים. 

בלה נולדה בלודז' שבפולין ב־24.12.1928 להוריה אסתר ודוד ויצפלד ומשפחתה היתה ציונית ומסורתית. בלה עלתה לארץ עם הוריה ואחיה שלמה בשנת 1933, ולימים נולדה אחותה, נילי. לאחר מגורים בדירות מספר, השתכנה לבסוף המשפחה ברחוב פרץ חיות בתל־אביב.
בלה למדה בבית הספר הדתי "תלפיות" ובבית הספר "ספרא". היתה חברה בתנועת הנוער "מכבי" מגיל צעיר, ובהיותה בת 14, הצטרפה ללח"י. היא הסתירה זאת מבני משפחתה, אך שמחה מאד לשמוע את הערכתו החיובית של אביה אל חברי המחתרת ופעולותיהם.

בלה פעלה במחלקת הנוער ועסקה בהדבקת כרוזים ובהפצת חומר. הועברה ממחלקת הנוער למחלקה ו' – מחלקת המודיעין. בּלה היתה נערה ערנית, סקרנית ובעלת עין חדה, תכונות שהביאו תועלת רבה למחלקת המודיעין. אחת מפעולותיה הראשונות היתה הברחת מעילים לבורחים מלטרון. היא גם מצאה דרך להשגת כובעים של המשטרה הבריטית וטפסים רשמיים שונים וחשובים, עסקה במשלוח דואר בארץ ולחו"ל, עקבה אחרי "מודיעים", ועוד. פעם גילתה "מודיע" בשעת פעולה, ולאחר שהוזהר, חדל ממעשיו נגד המחתרת.

בלה עבדה בדואר המרכזי בתל אביב ארבע שנים, שם פעלה ביעילות רבה למען הלח"י. לא אחת נעזרה במסמכיהָ הרשמיים כעובדת ממשלה. היא אף השתתפה בקורס לנשק ברעננה, שהתפזר עם העוצר הגדול, לפני האסון שאירע לילדי רעננה.
אחיה שלמה נפצע בפעולה של האצ"ל בוילהלמה. מאחר שבבית החולים בילינסון סירבו להגיש לו עזרה בגלל היותו איש אצ"ל, טולטל ל"הדסה" בתל־אביב שם מת מפצעיו בי"א באייר 1948 והוא רק בן 17. האסון פגע קשה מאד בהורים ובמשפחה כולה והותיר אחריו פצע פתוח.
בלה התגייסה לצה"ל ב־1950 והיתה סמלת בחיל חימוש.
אחרי שחרורה מצה"ל, עבדה כמזכירה בבית ספר בתל אביב. כן שימשה כמזכירה במפלגה הפרוגרסיבית. ב־1952 נישאה בלה ליעקב המרמן, איש לח"י, שהיה פעיל מאד בירושלים. בלה ובעלה יעקב גרו באשקלון, שם היה להם מוסך. יעקב נפטר ב־1987. היא הותירה בן, בת, נכדים ונינות.