בצער רב אנו מודיעים על מותה של חברת לח"י רות אפרתי – " נמרודה"

בצער רב אנו מודיעים על מותה של חברת לח"י רות אפרתי – " נמרודה". ההלוויה תתקיים היום, יום ראשון 7.10.2018 בשעה 13:00 בבית העלמין סגולה בפתח תקווה. יושבים שבעה ברחוב פייר קניג 26 נתניה כול יום בין השעות 16:00 – 20:00.

רות נולדה ב־4.8.1928 בעיר וינה שבאוסטריה לאביה, שמואל כהן, ולאִמה אניטה לבית מילר, אשה אנרגית, שעסקה בהצלת יהודים עוד בימי מלחמת העולם הראשונה ונבחרה כחברת מועצת עיריית וינה, דבר שלא היה מקובל לגבי יהודים. כשרות היתה בת שבע, עלתה משפחת כהן ארצה, בשנת 1935, באורח לגלי, והשתקעה בתל־אביב.

רות למדה בבית־הספר הדתי מוריה, ואחר המשיכה את לימודיה בגימנסיה הריאלית בלפור בתל־אביב. היתה חברה בתנועת הנוער המכבי הצעיר. לאחר גמר לימודיה בגימנסיה, נסעה רות לירושלים והחלה את לימודיה כסטודנטית להיסטוריה ולסוציאולוגיה באניברסיטה העברית בירושלים.
בשנת 1944 גוייסה רות להגנה. אולם בגלל ה"סיזון" (רדיפת חברי המחתרות על־ידי ההגנה והסגרתם לשלטונות הבריטים), עזבה את ההגנה. רות האמינה שהאנגלים הם מכשול להקמתה של מדינה עברית בארץ־ישראל ושהדרך היחידה לסלקם מארצנו היא ללחום בהם כפי שעושות המחתרות, ובשנת 1945 הצטרפה ללח"י. היא הופעלה בתחומים שונים: בהפצת כרוזים, בתפקידי קישור, בגיוס חברים חדשים לתנועה, בשמירה על קשר עם אוהדי המחתרת, ובמודיעין. היא נשלחה לקורס נשק, בו התיידדה עם המדריך, אריה אפרתי (מיכאלי), לו נישאה מאוחר יותר, ב־.27.5.1948

ב־10.4.1946 נעצרה רות בלילה כשברשותה חבילת כרוזים. פעמיים ניסתה לברוח מידי שוביה, ובשתי הפעמים הצליחו לתפוס אותה. לאחר שישבה חצי שנה, הובאה למשפט ונידונה לשנת מאסר. בסך הכל ישבה בבית־הסוהר לנשים בבית־לחם כ־10 חודשים, עד חודש מרס .1947

לאחר שחרורה מהמאסר, המשיכה בפעילותה במחתרת וסופחה למחלקת המודיעין (מחלקה ו') בתל־אביב. עם הכרזת המדינה והקמת צה"ל, התגייסה ב־1.6.1948 ושרתה בח"ן כקצינת תשלומים. היא סיימה את שרותה הצבאי בדרגת סגן־משנה.
לזוג אפרתי נולדו שני ילדים: ארנון ודנה וכן שלושה נכדים.

אחרי מלחמת הקוממיות, עבדה רות בתפקיד מנהלת מחלקה בחברת "משכית". לימים פתחה גלריה לתמונות ולדברי אמנות בפתח־תקווה.