בצער רב אנו מודיעים על פטירתה של חברת לח"י שרה הגר

בצער רב אנו מודיעים על פטירתה של חברת לח"י שרה הגר. ההלוויה תתקיים היום בשעה 16:30בהר המנוחות בירושלים. יושבים שבעה בבית המנוחה: רחוב משעול הדס 5, כוכב יאיר.
שרה נולדה להוריה, אסתר וגבריאל בעיר לודז', פולין, ב־20 באוגוסט .1928 ההורים עסקו במסחר זעיר. בעודם עסוקים במימכר לבנים חמים לאיכרי הסביבה, פנו אליהם שליחי הרב קוק זצ"ל בשאלה, האם ברצונם לעלות ארצה. הם השיבו בחיוב לאלתר. כך זכתה המשפחה בת ארבעת הילדים הרכים – שנתיים עד 10 – באורח בלתי צפוי בסרטיפיקט של רבנים, ועלתה ארצה ב־.1936 כאן נאלצו ההורים להשקיע עמל רב כדי לפרנס את המשפחה.
בעקבות אחיה, הצטרפה שרה לתנועת "ברית החשמונאים", ובשנת 1943 גוייסה לאחד מתאי הנוער של לח"י. כאן עסקה בהדפסת חומר תעמולה ובהפצתו. השתתפה בהדבקת כרוזים ובפיזור עלונים בפתחי בתי קולנוע, כשהקהל זורם החוצה בהמוניו. נשלחה לקורסים בהם קיבלה אמון בנשק קל וגם שמשה כקשרית בין האחראי לתא, חיים אפלבוים ("אלימלך") – שנהרג לאחר־מכן בהתקפה על בתי המלאכה של הרכבת בחיפה – לבין חברי התא. כל אותו זמן נתקלה בחשדם של הוריה, הן על רקע דתי והן בשל חששם לחייה, ונאלצה להאבק כדי לעקוף את ההגבלות שהוטלו עליה.

ב־1948 נישאה לחברה לתא, אריה ברוך הגר ("אבה", או "לייזר"), שבחברתו היתה יוצאת לתצפיות ולמעקב אחרי תנועת ניידות המשטרה הבריטית, "גסטאפו", כפי שכונו אותם כלי רכב בפי חברי המחתרת. הזוג הגר התגורר בתל־אביב, ולאחר מלחמת ששת הימים עברו לגור בעיר הבירה. להם שלוש בנות ונכדים.

שרה עבדה בוויצ"ו ותפקידה האחרון, לפני פרישתה, היה מנהלת מעון וויצ"ו במבשרת ירושלים. מאז היא למדה באוניברסיטה העברית וקיבלה תוֹאר ראשון במקרא וספרות יידיש ותוֹאר שני בספרות יידיש. עבודתה לקבלת התוֹאר מ.א., היתה "ראשית כתיבתו ההומוריסטית של יוסף טונקעל (דער טונקעלער) ביומון 'דער־מומענט', בשנים 1911–1920". המשיכה ללמוד במסגרת מכון מרטין בובר, באוניברסיטה העברית, ביחד עם בעלה.