קנוט לזרוס בטי

שם מלא: קנוט לזרוס בטי
תאריך לידה: 1927
תאריך פטירה: 7.5.1965
ארץ ועיר לידה: צרפת, פאריס
 

בטי נולדה בפריס ב־1927 לדניאל ואריאדנה לזרוס (אמה היתה בִתו של המלחין הרוסי הנודע סקריאבין). לה אחות בכורה, מרים, ושני אחים למחצה מנישואים נוספים של אִמה, אלי מגן ויוסי קנוט. עם כיבוש צרפת על־ידי הגרמנים במלחמת העולם, היו דודה יוסי קנוט, אריאדנה ובטי פעילים במחתרת, בעיר טולוז.
אריאדנה נתפסה והוצאה להורג בהיותה בת 38. בטי היתה אז בת 16 ופעלה במחתרת ציונית כמדריכה ופקדה על מבוגרים ממנה, אף השתתפה בפעולות נגד הגרמנים. כשהגרמנים סולקו מצרפת, החלה לעבוד ככתבת צבאית של העיתון "קומבה" ונתלוותה אל הכוחות הלוחמים בגרמניה. נתגלתה ככתבת מוכשרת. מכוניתה עלתה על מוקש והיא נפצעה קשה. בבית־החולים כתבה ספר על הקרבות, שזכה להצלחה. עם תום המלחמה פגשה את אנשי לח"י, שוכנעה והצטרפה למלחמה באנגלים. הצרפתים מעולם לא אהבו את האנגלים, וקשריה הטובים של בטי סייעו רבות למחתרת. ב־1947 פגשה בפריס את שר החוץ הסובייטי מולוטוב, שהיה בן־דוד של אִמה, ועל רקע זה ביקשה ממנו שברית־המועצות תתמוך במדינה יהודית. יחד עם יעקב אליאב, סייעה בהכנת מטעני נפץ ושיגורם למוסדות ממלכתיים באנגליה. ב־7.3.1947 פוצץ מועדון המושבות בלונדון על־ידי סטודנט, איש לח"י, שהם שיגרו. גם בטי נסעה ללונדון, לובשת מעיל שהכיל חומר נפץ בבטנתו, ונכנסה בתכסיס למשרד המושבות, תלתה את המעיל ויצאה בשלום. משום־מה המטען לא התפוצץ, התגלה, וגרם למבוכה גדולה: הבריטים נוכחו לדעת שהמחתרת העברית מסוגלת לחדור לכל מקום. בטי נעצרה בגבול הבלגי עם מזוודה מלאה במעטפות נפץ ונידונה לשנת מאסר.
בקיץ 1948 הגיעה לארץ ככתבת עיתונה. עם הריגת ברנדוט, נעצרה, אך שוחררה ויצאה לחו"ל. ב־1951 חזרה ארצה עם חברה לחיים לאון הלמן, והזוג התיישב בבאר־שבע. נולדו להם שלושה ילדים: אריאן, ירדן ואיווה. לאון עסק בציוד מכני כבד, אך עסקיו כשלו והם פתחו מועדון לילה בשם 'ההזדמנות האחרונה' בבית ערבי רעוע ששיפצו ואשר זכה להצלחה.
ב־7.5.1965–ה' באייר תשכ"ה. חשה, לפתע, בטי ברע, לבה חדל לפעום והיא נפטרה בת 38 (הגיל בו מתה אמה).