שיתוף

הסזון – תגובת היישוב לחיסולו של הלורד מוין-בצל מלחמת אחים

  • בית
  • >
  • 1945-1946
  • >
  • הסזון – תגובת היישוב לחיסולו של הלורד מוין-בצל מלחמת אחים

נתן ילין מור

משה סנה

אליהו לנקין

אליהו גולומב

מנחם בגין

מאת נחמיה בן-תור                                                   
שלוש שנים לאחר ניסיונו של “היישוב המאורגן לחיסולה של לח”י בשנת תש”ב,החליטה שוב הנהגת היישוב לחסל את ארגוני המחתרת העבריים בארץ-ישראל.
ההחלטה בשלה ב-1944 לאחר התנקשות לח”י בלורד מוין, המיניסטר הבריטי לענייני המזרח התיכון בקהיר.
אבל קיומם של ארגוני המחתרות ואי קבלת מרות מצדם לניהול המדיניות הפרו-בריטית של המוסדות הרשמיים,העסיקו את מפלגות היישוב
מתוך פחד לתגובתו החריפה של השלטון נגד היישוב כולו מחד גיסא,והחשש
להתעצמות הכוח הלאומי הלוחם העלול לסכן את ההגמוניההפנימית שלהם,
מאידך גיסא.
מתוך כך ראו, בעיקר מפלגות הפועלים,כמטרה לבלום את מלחמת המחתרות ולהצר את השפעתן.ב”יישוב המאורגן”,קרי ה”הגנה”,התרוצצו שלוש דעות כיצד לפעול נגד המחתרות:גינוי והתנערות מפעולותיהן,רדיפתן ומסירתן לידי השלטונות הבריטיים או מאבק פיזי בהן על ידי היחידות המאורגנות של ה”הגנה” והפלמ”ח.
 
הסוכנות היהודית פתחהמסע השמצה עוין בציבור לוחמי המחתרת,אשר לא צלח.הדעה שרווחה בציבור בשנה החמישית של ה”ספר הלבן”,כי הבריטים ראויים
לכול פגיעה בהם מצד המחתרות ושמדיניות סגירת שערי הארץ בפני שארית הפליטה,הולידה רגשי איבה נגד השלטון הבריטי ואהדה גלויה וסמויה לפעילות ארגוני המחתרת.
 
לאחר הכרזת “המרד” של האצ”ל וההתנקשות בלורד מוין מצד לח”י,נעשו ניסיונות שידול מצד ה”הגנה” לשכנע את ארגוני המחתרת שיפסיקו את פעילותם.
בכסלו תש”ה נערכה פגישה בין ראש ה”הגנה”, אליהו גולומב וראש המטה משה סנה ,מצד אחד לבין מנחם בגין,מפקד האצ”ל וחבר מפקדת האצ”ל אליהו לנקין ,מצד שני.
ראשי ה”הגנה דרשו מראשי האצ”ל להפסיק את הפעולות,כי ניצחונה הקרוב של מפלגת העבודה בבריטניה יביא לשינוי מכריע ביחסה של לונדון כלפי הציונות.נציגי האצ”ל לא האמינו באפשרות זו ודחו את דרישת ה”הגנה,ואז איים גולומב שה”הגנה” תשמיד ותחסל את הארגון.
נתן ילין מור(“גרא”), חבר מרכז לח”י ,שניהל את המשא ומתן בשם לח”י,דחה את דרישותיו ואיומיו של גולומב והכריז כי לח”י תגיב בחומרה לכול התנכלות כנגד חבריה ותעניש את המנהיגים האחראיים לכך.
בפועל ,לח”י גזרה על עצמה הפוגה בפעולותיה עד לסיום משפט קהיר ,כדי לא להעיב על המשפט ,ממנו רצתה להפיק את התועלת ההסברתית והמדינית המכסימלית ובינתיים לנצל את ההפוגה גם לחיזוק שורותיה.
בתקופה זו,בחיפוש אחר קשרים עם מעצמות לשם שיתוף פעולה נגד בריטניה,הופנתה תשומת הלב בלח”י כלפי ברית המועצות,שכונתה “האוריינטציה
על ברית המועצות.” 
 
בוועידת ההסתדרות הכללית השישית,שהתקיימה ב-20 לנובמבר 1944, נתקבלו ארבע החלטות שהציע דוד בן-גוריון לחיסול המחתרות:
  • לגרש ממקום העבודה כל אדם שעוסק או מסייע לקבוצות ה”פורשים;
  • לא לתת להם מחסה ומקלט;
  • לא לתרום להם כסף;
  • לשתף פעולה עם השלטונות הבריטיים כדי לעקור אותם מן השורש.
 
תפקיד ההוצאה לפועל של התכנית הוטל על השירות הידיעות (ש”י) של ה”הגנה” ועל הכוח האקטיבי שעמד לרשות הפיקוד-הפלמ”ח,שהתהלך מחוסר עבודה מזה שנים אחדות.
אנשי הפלמ”ח נהנו מ”הווי” המיוחד שיצרו לעצמם,הווי הצ’יזבטים “מסביב למדורה”,עד שתקפם השעמום ועצבנות השתררה בשורותיהם.והנה נמצא ג’וב מתאים בשבילם.
כך כתב משורר הפלמ”ח על “הג’וב” שנקרא בפיהם “הסזון”:
 
” יריות בקהיר עת נשמעו/עת מבית איים האסון/בחורינו אז לעיר נקראו/וקורא להם ה”סזון”.”
 
הפעולות העיקריות שהעסיקה את רוב אנשי ה”סזון” היו החטיפות,המעצרים והחקירות.לאחר החטיפה וחיפוש בדירתו של החטוף, הוא הועבר לאחד ממקומות המעצר, שהוקמו בקיבוצים סמוכים לערים הגדולות ובעמק יזרעאל,שם נחקר,לפעמים תוך שימוש באלימות בידי אנשי הש”י.רבים מעצירים אלה נמסרו אחר כך לבולשת הבריטית.
 
“הסזון” פגע באצ”ל בצורה קשה מאוד.שמותיהם של מאות רבות של חשודים 
בהשתייכות לאצ”ל נמסרו לבולשת.כ-35 אנשי האצ”ל נחטפו.בהדרכת איש “הגנה” גילתה הבולשת את מקום מחבואו של יעקב מרידור,סגן מפקד האצ”ל.
בירושלים חטפו אנשי ה”הגנה” והסגירו לבריטים את אליהו לנקין,חבר מפקדת האצ”ל.נחטף גם מפקד שירות הידיעות של האצ”ל,יעקב תבין,שעונה והוחזק במעצר באחד הקיבוצים בעמק יזרעאל במשך שישה חודשים.
נפגעו גם מחסני –נשק ואמצעי לחימה.המקורות הכספיים של הארגון נתדלדלו,
כושר מלחמתו נחלש.
 
על אף מלחמת החורמה,שכפתה ה”הגנה ” על האצ”ל,החליט האצ”ל לא להגיב.
” לא תהייה מלחמת אחים, ” פקד מנחם בגין על חייליו. “לא להרים יד על אח!”
ובכך נמנעה שפיכות דמים איומה,שהייתה מסכנת את קיומו של היישוב העברי בארץ-ישראל.
 
בגלל ההפוגה הזמנית בהנקט מרכז לח”י, נגרמו למחתרת נזקים מועטיםבלבד מה”סזון”.שני אנשי לח”י שנחטפו-שוחררו לאחר כמה ימים.לוחם אחד הוכה קשות ואושפז בבית-חולים.
ה”הגנה” השלתה את עצמה כי ה”סזון” הסתיים בהצלחה מלאה. אך הלחץ הציבורי הכבד והתסיסה שגברה נגד פעולות ה”סזון”,אילצו בסופו של דבר את המוסדות לשים להן קץ.
”בכנס יגור” באפריל 1945הוכרז רשמית על “מותו” של ” הסזון”.
 
התקופה הזאת של שבעה חודשים לאחר ההתנקשות בלורד מוין, נוצלה על ידי לח”י
להתארגנות מחדש ולחיזוק השורות בגיוס אנשים ובאמונים לקראת מבחני העתיד. 
היה ברור שלח”י הגיעה למיצוי שיטת ההתנקשויות האישיות.נקבעה תורת לחימה
אסטרטגית חדשה של מלחמת “גרילה”.הוקמה חטיבה לוחמת,שבראשה הועמד יעקב אליאב ,שהוטל עליה להילחם בשלטון הזר ולהרסו עד היסוד. 
גם בשטח ההסברה חלו חידושים.ביטאון “המעש” בדפוס החליף את “החזית” שהודפס ידנית.
עם דעיכת ה”סזון” וחידושן של פעולות האצ”ל נגד הבריטים,חודשו גם המגעים
בין שתי המחתרות, שבסופם הוסכם על שיתוף פעולה ותיאום ביצועי בין שני הארגונים.
 
לא עבר זמן רב והחלו להתרחש התפתחויות דרמטיות ביישוב,אשר שינו את המצב המדיני והצבאי בארץ,ובעיקר את מצב היחסים בין שלושת ארגוני המחתרת.
 
קמה “תנועת המרי העברי.”
מרץ 2024
יום ראשוןיום שנייום שלישייום רביעייום חמישייום שישישבת
25
26
27
28
29
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
אזכרה לציון 44 שנים למותו של נתן ילין-מור - "גרא"
13
14
סיור בפלורנטין ומוזיאון לח”י
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
סיור בעקבות פעולות לח”י בירושלים
29
30
31
1
2
3
4
5
6

הצטרפו לרשימת התפוצה

האם מכיר / קשור לחבר לח"י?