מבחן הדם והאש

sop-resize-200-שבתאי דרוקר
שבתאי דרוקר
sop-resize-200-רוזנבוים יוסף (ברוך)
רוזנבוים יוסף
sop-resize-200-צבי תבורי
צבי תבורי
sop-resize-200-מתי שמואלביץ
מתי שמואלוביץ
sop-resize-200-מנחם לונץ
מנחם לונץ
sop-resize-200-מנחם בגין (2)
מנחם בגין
sop-resize-200-ירחמיאל אהרונסון (אלישע)
ירחמיאל אהרונסון
sop-resize-200-בגיו (מאירי) דוד
בגיו מאירי דוד
sop-resize-200-אנשל שפילמן 2
אנשל שפילן

מאת נחמיה בן-תור - ״ארזיה״                                   
 
בראשית 1944 כבר פעלה מחתרת לח"י מחודשת,שהוקמה על ידי מיכאל ותוגברה בעשרות לוחמים ותיקים וחדשים לאחר בריחתם של גרא וחבריו מלטרון כעבור שנה.
זמן קצר אחרי הבריחה הודיעה המחתרת על פתיחת החזית המלחמה המחודשת בשלטון הזר, אשר נפסקה לאחר רצח יאיר. במרכז עובדה תכנית התקפה,שבעיקרה כללה התנקשויות אישיות באנשי מפתח של השלטון.
מרכז לח"י היה בדעה כי יש להסב את תשומת הלב של העולם למצב השורר בארץ- ישראל,ולבצע פעולה רבת משקל, אשר תזעזע את העולם ואת דעת קהל העולמית.
סמוך להכרזת המלחמה המחודשת של לח"י ,פורסמה הכרזתו של הארגון הצבאי הלאומי על התקוממות נגד השלטון הבריטי,המכונה "הכרזת המרד".
היה זה יום גדול גם בשביל לח"י.אין ספק שהודות למלחמתה של לח"י  במשך כארבע שנים נכנס האצ"ל ,בהנהגת מפקדו החדש,מנחם בגין,לחזית המלחמה נגד בריטניה, לאחר תקופה ארוכה של שביתת-נשק .
 
תחילתן של פעולות האצ"ל בישרו עידן חדש של מלחמה משותפת של שתי המחתרות לשחרור המולדת משלטון הזר.  
והנה הגיעו ימים של דם ואש על ראשי הלוחמים,ימי צו "ייהרג ובל ייאסר!" המרכז הוציא ללוחמים הוראה חד-משמעית: 
 
"לוחם עברי לא ייפול עוד בשבי האויב מבלי להגן על עצמו.לא עוד הליכה לכלא,תוך הרמת ידיים נכנעת מפני כוחו של האויב,אלא התנגדות לו,תוך הרמת נשק אליו והפעלתו לעומתו.יידע האויב ויידע העם כי לוחם חירות לא ייכנע לקלגסי השלטון הזר והוא יעדיף ליפול מאשר ללכת בשבי האויב." 
 
הלוחמים צוידו בנשק אישי,אותו לא הניחו לא ביום ולא בלילה.הם ידעו כי נשיאת נשק אינה מבטיחה להם ביטחון והגנה מלאים.יתרה מזאת,היה ברור כי עלולים להיווצר מצבים בהם ייאלצו להשתמש מול כוח ונשק עדיפים של האויב,ושבמצבים אלה סיכוייהם יהיו נחותים מלכתחילה. אף על פי כן, נעו אנשי לח"י בכל שעות היום ברחובות ובדרכים חמושים בנשק,
נחושי החלטה:לא להיאסר! מנגד, שיכללו השוטרים הבריטים את שיטת הציד אחרי אנשי המחתרת.הם היו עוקבים אחרי חשודים,עוצרים אותםבעצירות פתאומיות וקופצים עליהם 
מתוך שריוניות הסובבות ברחובות ללא הרף.
לא מעט שוטרים שילמו בחייהם על ניסיונות אלה לעצור את אנשי לח"י. יומיים אחרי תחילת פעולות האצ"ל, ניסה משמר שוטרים בריטים לעצור מדביקי כרוזים של לח"י בחיפה,אולם נתקל באש.קצין ושוטר בריטי נפצעו פצעי-מוות.
זמן קצר אחרי זה פתחו באש שוטרים בריטים בתל-אביב על מדביקי כרוזים של לח"י,והשומרים עליהם השיבו אש ופצעו שוטר בריטי.
כנגד,הוכתה גם המחתרת במספר אבידות במאסרים ובחיי לוחמים. בחודשי מרס-אפריל 1944 נאסרו שישה לוחמים :
 
  1. צבי תבורי נאסר בבת-ים בעת שהתארח בבית ידידיו.בעודו שקוע בשינה,פרצו לדירה שוטרים בריטים ועצרו אותו בטרם היה סיפק בידו להפעיל את נשקו.
  2. דוד המאירי-בגין נעצר ברחוב פיירברג בת"א בעת מצור שערכה אחריו המשטרה ונמצא על גופו אקדח. 
  3. אנשל שפילמן וחסיה שפירא נעצרו בדירתה של חסיה בשדרות רוטשילדבת"א,בעת שהופתעו על ידי בלשים שהגיעו לדירה כתוצאה מהלשנה.אצל שניהם נמצאו אקדחים.
  4. מתי שמואלביץ' יצא למפגש עם בחורים שהביעו רצונם להצטרף למחתרת.בצאתו מהמפגש עצרו את דרכו שוטרים.מתי ניסה לברוח ופתח באשמאקדחו על רודפיו,אך השוטרים הכריעוהו . הוא נפגע מארבעה כדורים.
  5. שראל אלדד,חבר מרכז לח"י,היה מורה בגימנסיה בן-יהודה בת"א. זה מכבר התהלכושמועות בחוגי האצ"ל והמפלגה הרוויזיוניסטית על חברותו בלח"י ועל כוונת המשטרה לעצור אותו. שלושה ימים
לפני שעמד להפסיק את עבודתו בבית הספר ולרדת למחתרת,הופיעו שוטרים באמצע השיעור וביקשו לעצרו.אלדד החליט להימלט! בהמשך המרדף אחריו,נכנס אלדד לחדר אמבטיה בדירת מגוריו של אחד מתלמידיו ,עלה לחלון כדי להשתרבב באמצעות צינור הביוב למטה ,אך ידיו נשמטו מן צינור ונפל.הוא נפצע קשה ונעצר על ידי השוטרים.
הוא הועבר לבית הסוהר המרכזי בירושלים,שם עמדו להתחיל משפטיהם של חברי לח"י שנעצרו לאחרונה.
בהדרכת אלדד,ייהפכו משפטיהם,ממעמד של נאשמים למעמד של מאשימים את השלטון הבריטי בכיבוש המולדתשל העם העברי. 
 
ב-19 במרס 1944 הלך אלישע (ירחמיאל אהרונסון),שהיה האחראי על מחלקת האוהדים של לח"י, ברחוב מזא"ה בת"א,כאשר הבחין בניידת משטרה הנוסעת בעקבותיו שלפתע נעצרה לפניו.אלישע נצווה לעצור ,אך הוא החל במרוצה על מנת להתחמק מהם.כשהשוטרים השיגו אותו,הוא שלף את אקדחו ופתח עליהם באש.השוטרים, כנגד,המטירו בו אש תופת ממקלעים .אלישע נהרג במקום.
 
תגובת הנקם של לח"י לא אחרה לבוא.ארבעה ימים אחרי נפילת אלישע, הותקפו ונהרגו שני שוטרים בריטים בציד,שערכו אחריהם לוחמי לח"י בת"א.באחת הפעולות הללו השתתף בפעם הראשונה "דוב"(יעקב גרנק"),  שנתפרסם אחר כך בציבור בשם "הבלונדיני הגבוה",שהטיל את חיתתו על המשטרה והבולשת הבריטית.באותה פעולה פגע דוב פגיעת מוות בקצין בריטי.
 
לנוכח שורת פעולות אלה,הטילו הבריטים עוצר לילה בשלוש הערים הגדולות.המוסדות היהודיים נבהלוואיימו כי "הטרור עלול להמיט שואה על היישוב."
 
אך פעולות לח"י לא נפסקו ובמהלכן נפלוקרבנות נוספים בשדה המערכה. "ברוך"(יוסף רוזנבאום)נפצע במחסן- נשקבחיפה מכדור שנפלט מאקדחו.
אחד החברים ששהו אתו במחסן נשאר לשמור עליו,השני הלך להזעיק רופא. בינתיים מופיעים במקום קצין בריטי ושוטר יהודי.חברו השומר נמלט.
ברוך הגוסס,אחרי שמזהיר את השוטר היהודי לא להתקרב,זורק על השוטרים רימון יד .השוטר היהודי,שלא נזהר, נהרג ואילו הקצין האנגלי נפצע.
ברוך מנסה להימלט ,אך כוחו תש ומתמוטט.הוא מובל לבית-חולים,שם מנסים הבלשים ,תוך דמדומי גסיסה, להוציא ממנו לשווא סודות מחתרת, עד שמוציא את נשמתו.
 
ימי האש והדם נמשכים ללא הפוגה.חמישה ימים אחרי מותו של ברוך נתגלה למשטרה,עקב הלשנה,מקום מחבואם של שני חבריו, אליעזר (מנחם לונץ), וציון (שבתאי דרוקר),ביבניאל. הבריטים הקיפו את הבית בו הסתתרו שני הלוחמים ופתחועליהם באש כבדה.הנצורים השיבו אש עד שאזלה תחמושתם-ואת כדוריהם האחרונים ירו בעצמם ונפלו.
 
תגובת הנקם של לח"י באה במהרה.כעבור שלושה ימים הטילו אנשי לח"י פצצה ליד משטרת הצפון בתל-אביב.שני שוטרים בריטים ושוטר יהודי נפצעו.למחרת היום התנקשו אנשי לח"י במפקד משטרת תל-אביב, המייג'ור פורד,שעה שנסע במכוניתו,אך פורד הצליח להינצל ממוות. כעבור שבועות אחדים הוא ברח מן הארץוחזר לאנגליה.היה זה לקח מעודד למחתרת. אם קצין משטרה גבוה מסתלק מן הארץ לאחר ניסיון להתנקש  בחייו,אות הוא,כי חייו יקרים לו מתפקידו ואין הוא רואה טעם להקריבם למען האימפריה שלו.