שרה נולדה ביום י”ד בתמוז תר”פ, 30 ביוני 1920, בעיר ליסיצ’נק שבאוקראינה לאִמה בלה ולאביה ירחמיאל לבשטיין. היו לה שני אחים: יעקב והרצל, שניהם פעילי לח”י. המשפחה עלתה ארצה בשנת 1924 והשתקעה בתל אביב. שרה למדה תחילה בבית ספר עממי ואחר כך בגימנסיה הרצליה. בשנת 1937 עברה המשפחה לירושלים ושהתה שם כשנתיים, עד אשר חזרה לתל אביב. בתקופה זו למדה שרה בגימנסיה העברית ברחביה. היא היתה חברה בתנועת בית”ר והשתייכה ל’חוגים הלאומיים’. בשנת 1936 גוייסה ל”הגנה הלאומית” (הגנה ב’), עברה אמונים והועסקה בעבודות מחסנאות נשק.

בשנת 1937, לאחר שחל פילוג ב”הגנה הלאומית” וחלק מחבריה חזרו להגנה “השמאלית”, נקבע רשמית שמה: הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל. שרה הייתה חברה בו. בשנת 1938 נשלחה לקורס מפקדים מרוכז, שנערך בקלמניה ונמשך כששה שבועות. אחרי הקורס התמנתה מפקדת מחלקה בתל אביב. בתפקיד זה אימנה את אנשיה בשימוש בנשק. בשנת 1940, אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה, חל הפילוג באצ”ל ושרה הלכה עם אנשי יאיר (אברהם שטרן) והפכה חברת לוחמי חרות ישראל (לח”י).

בסוכות, שבועות אחדים אחרי הפילוג, נישאה שרה לעוזי ילין, גם הוא חבר לח”י ואחד מפעיליה. עוזי נעצר בספטמבר 1940, שוחרר ונעצר שוב לתקופה קצרה עד שנעצר בפעם השלישית והושב במחנה מזרע ואחר כך בלטרון, שם בילה כשנה וחצי. כל אותה תקופה היה ביתם נתון במעקב והבולשת ביקרה אצלם תכופות. מצב זה מנע מִשרה כל פעילות וכל מגע עם חבריה למחתרת.

לזוג ילין נולדו שלושה ילדים: הבכור, דוד, בשנת 1942 – נפל במלחמת יום הכיפורים כסמג”ד בשריון; השני, עזגד, בשנת 1945 ובִתם, דקלה, בשנת 1950.

לאחר קום המדינה עבדה שרה במשך תקופה מסוימת כמזכירה בבית ספר. הזוג ילין השתקע באריאל בשומרון. שרה התאלמנה בשנת תשנ”ט.

שרה נפטרה ביום י”ז כסלו תשס”ה, 30 בנובמבר 2004 והובאה למנוחות בבית העלמין של אריאל – ברקן.